אחד ממדרשי חז"ל מתאר מפגש טעון בין חכם בשם רבי ינאי, בן המאה ה-3 לספירה, ובין אחד מאורחיו שסעד אצלו. כאשר במהלך הפגישה התחוור לרבי ינאי כי אורחו חסר כל ידע במקצועות התורה – במקרא, במשנה, באגדה ובתלמוד – החל ללעוג לו ואף כינה אותו "כלב".
בתגובה תהה האורח כיצד מרשה לעצמו רבי ינאי ללגלג עליו והרי "ירושתו" מצויה אצל רבי ינאי. רבי ינאי הופתע מהדברים וביקש להבין מהי אותה ירושה המוחזקת אצלו, לטענת אורחו. על כך השיב האורח וסיפר כי כשעבר ליד בית הספר שמע את הילדים קוראים את הפסוק "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב". האורח הוסיף והדגיש כי לא נאמר בפסוק שהתורה היא ירושתו של רבי ינאי אלא ירושתה של קהילת יעקב, ירושתם של כל ישראל
(ויקרא רבה, פרשה ט, ג).
"אין אנו בנים חורגים לתרבותנו העתיקה, בנים יורשים אנו לה! שלנו היא ובעל הבית צריך להתהלך בשדותיו כבתוך שלו".
(חיים נחמן ביאליק)

לימודי היהדות בתיכון חדש נועדו להקנות לתלמידים היכרות מעמיקה עם נכסי המורשת והתרבות שנוצרו במהלך אלפי השנים האחרונות בעם היהודי – מימי המקרא, דרך ספרות חז"ל ועד לימינו אנו, מתוך התפיסה כי נכסים אלה הם ירושתם של כל אחת ואחד מאיתנו – חילוניים, מסורתיים ודתיים, ומתוך שאיפה כי ירושה זו תהווה נדבך בעיצוב זהותם של תלמידי בית הספר אשר יוכלו להלך בשדותיה של תרבות זו כבתוך שלהם.

במסגרת הלימודים פוגשים התלמידים מקורות מגוונים העוסקים במעגל השנה ובמעגל החיים, בשאלות המעסיקות את היחיד ובשאלות שהן מעניינה של החברה כולה. מקורות אלה נלמדים על רקע זמנם וההקשר בו נכתבו, תוך נסיון לחלץ מהם משמעויות והשלכות הרלוונטיות לחיינו ולחיי התלמידים כאן ועכשיו. מקורות אלה שאובים מתוך ארון הספרים היהודי על כל נדבכיו ומדפיו כאשר המקורות העתיקים דוגמת המשנה, התלמוד וכתבי הרמב"ם נלמדים לצד מקורות מן העת החדשה ובהם נתן אלתרמן, יהודה עמיחי וש"י עגנון.

לימודי היהדות אוצרים בתוכם הקנייה של מיומנויות כלליות של קריאת טקסטים וניתוחם, כלי פרשנות וחשיבה ביקורתית, וכן כלים הייחודיים לתחום דעת זה, ובהם היכרות עם טכניקות ומתודולוגיות האופייניות למקורות היהדות, היכרות עם השפה ועולם המושגים של חז״ל ויכולת ההבחנה בין רבדים שונים ביצירה היהודית על תקופותיה ועל סוגותיה.

את לימודי היהדות המתקיימים בכיתות עוטפת תכנית "בארי" המתקיימת בבית הספר ואשר מטרתה יצירה של מגוון תכנים ופעילויות להעמקתה של זהות יהודית-ישראלית עשירה, פלורליסטית ורלוונטית.


תכנית הלימודים בחטיבת הביניים:

בכיתות ז-י מתקיימים לימודי היהדות במסגרת שלוש שעות שבועיות:

בכיתה ז׳ נלמד הנושא ״זהות יהודית-ישראלית״, תוך דגש על נושא בר ובת המצווה; נושאים אלה נלמדים מתוך ספר הלימוד "ציוני דרך" וכן באמצעות היכרות עם סידור התפילה.

בכיתה ח׳ נלמד הנושא "חיים מתוקנים בחברה מתוקנת״, תוך דגש על מעגל השנה היהודית. נושא זה נלמד באמצעות ספר הלימוד "ערכים במועדם". כמו כן, פוגשים התלמידים את מסכת אבות באמצעות הספר "בשבילי אבות".

בכיתה ט׳ נערכת היכרות מעמיקה עם ספרות המשנה באמצעות ספר הלימוד "קס"ם המשנה", וכן היכרות עם הרמב"ם ועם ספרו "משנה תורה".


תכנית הלימודים בחטיבה העליונה:

בכיתה י' נלמד הנושא "יחיד וחברה", כאשר בסיום השנה ניגשים כלל תלמידי השכבה לבגרות בהיקף של יחידת לימוד אחת בנושא זה. במסגרת לימודי "יחיד וחברה" לומדים התלמידים על ערכו של היחיד, על חובותיו וזכויותיו כחלק מחברה ועל האופן בו צריכה חברה להתנהל תוך איזון בין רצון הפרט וצרכי הכלל, ותוך קיומה של תרבות דיון ומחלוקת. לשלוש השעות המוקדשות לנושא זה מוצמדת לאורך השנה שעה נוספת המלווה את המחויבות האישית שמבצעים התלמידים בשנה זו.

תלמידים המעוניינים בהמשך העמקה בלימודי היהדות מצטרפים בכיתה י"א למגמת תורה שבעל פה בה נלמדות בעיון ובהרחבה סוגיות שונות מתוך ספרות חז"ל – "דברים שבינו לבינה", "משפט ויושר", "חיצוניות ופנימיות", ונושאים נוספים תוך התוודעות לדמותם של חכמי התורה שבעל פה ולמשנתם. בסיום כיתה י"א נבחנים התלמידים בכתב על 2 יחידות לימוד, ובסיום כיתה י"ב נבחנים תלמידי המגמה בעל פה על 2 היחידות הנוספות.


קישורים חיצוניים

  1. המטה לתרבות ישראל – דף הבית
  2. תורה שבעל פה בחינוך הממלכתי – אתר המקצוע
  3. פורטל תרבות ישראל באתר מט"ח