"הכול בן חלוף — הן הזוכר, הן מושא הזיכרון," כתב מרקוס אורליוס, הקיסר הפילוסוף הרומי. בספר זה מתאר הפסיכיאטר הידוע ד"ר ארווין יאלום את מאבקם של מטופליו — ואת מאבקו שלו — להשלים עם שני האתגרים הגדולים של הקיום: להשיג חיים של משמעות, ולהתמודד עם סופם הבלתי נמנע.

נוכל לפגוש בדפים אלה את האחות המרירה שאינה יכולה לחוש חמלה למטופליה כי בנה התמכר לסמים, את איש העסקים שמאיים להתאבד לאחר שסבר כי בכל מערכות יחסים יש סודות אפלים, את הפסיכולוגית הצעירה שמחקרה מעכיר את זיכרונותיה מחבר נעורים אבוד, ולבסוף את האיש שדחייתו את הפילוסופיה מביאה את יאלום עצמו לכדי משבר אמונה.

בכולנו בני חלוף מוכיח ארווין יאלום, פעם נוספת, שהוא מספר סיפורים מעולה. הוא מרגש, לעתים משעשע, פעמים רבות מדהים, תמיד אמיתי, תמיד אנושי. הספר הוא מסמך אותנטי של רגשות — אהבה, קשרי משפחה, חברות.

עם יאלום לצדנו אנו יכולים למצוא בספר דרכים להפוך את חיינו לא רק לנסבלים יותר, אלא גם לבעלי משמעות — ואולי אפילו למלאי שמחה.
״ראה תמיד את חיי אנוש כבני חלוף ופחותי ערך … על כן יש לצלוח את חלקיק הזמן הזה בהתאם לטבע ולהיפרד מן החיים בקורת רוח, כשם שהזית, עת יבשיל, יצנח מטה והוא מברך את האדמה אשר הצמיחה אותו ומכיר טובה לעץ אשר גידלהו.
(מרקוס אורליוס ״מחשבות לעצמי״,ספר רביעי, 48).״

ארווין יאלום, אחד ההוגים הנחשבים והמוערכים ביותר בימינו, הוא מחברם של רבי־מכר עולמיים (כשניטשה בכה, תליין האהבה, כל יום יותר קרובים, על הספה, הריפוי של שופנהאואר, להביט בשמש ועוד) וספרי לימוד בפסיכותרפיה.

ארווין יאלום הוא פרופסור בדימוס באוניברסיטת סטאנפורד. הוא ממשיך לעבוד כמטפל קליני ומרבה להרצות ברחבי ארצות הברית. קלטות ההוראה שלו הן חלק מתוכניות הלימוד של מטפלים פסיכותרפיים. הוא מתגורר בפאלו אלטו, קליפורניה.