העקרונות המנחים את התוכנית הם השאיפה שהתלמידים.ות ידעו לקרוא בתנ“ך, יכירו את האירועים, את הדמויות ואת המקומות המתוארים בו, ואת התכנים והערכים המגוונים העולים ממנו. נוסף על כך, התלמידים.ות יפיקו מהתנ“ך רלוונטיות ומשמעות לחייהם, על ידי דיון בערכים המשתקפים בו, ויכירו את התנ“ך כספר היסוד של עם ישראל ושל שאר הדתות המונותאיסטיות.
הדגשים בנש"ף תנ"ך:
מעבר הלומד מפסיביות לאקטיביזם – הנעה לחקר, הקניית מיומנויות למידה קוגניטיביות (כתיבת טיעון, מענה על שאלות, ניסוח שאלות חקר, מיזוג טקסטים, כתיבת חקר ועוד). הקניית מיומנויות למידה רגשיות (עמידה מול קהל, פרזנטציה, עב' צוות, עמידה בלו"ז, התמודדות עם אתגרים ועוד).
היכרות והתמודדות עם מאגרי מידע – הבחנה בין עיקר לטפל, עימות ואימות מידע, השוואה בין פרשנות מסורתית למחקרית.
לימוד התנ"ך בזיקה לערכים מעורבות ורלוונטיות לעולמו העכשווי של הלומד.
שילוב כלי בינה מלאכותית בתהליכי המחקר תוך קידום חשיבה מסדר גבוה, ומניעת שימוש בבינה מלאכותית כתחליף לתפקודי חשיבה של התלמידים הנעזרים בה.
למידה רגשית-חברתית מאפשרת לתלמידים ולמורים לפתח חוסן ותחושת משמעות ושייכות
משימות המעודדות חשיבה עצמית והקניית כלים לחשיבה ביקורתית. התלמידים נדרשים לבסס טיעון/מסקנה/דעה אחר על הכתוב תוך ציון מקור מלא ונימוק מפרט לשימוש במקור זה.
במהלך הלמידה התלמידים.ות נחשפים למגוון רחב של ערכים וסיפורים, שמזמן הטקסט המקראי. וצועדים עם האבות והאמהות מסיפור "לך לך" עד לסיפור ההתהוות שלנו לעם, העלייה לארץ ההתנחלות וההתיישבות בה, המלוכה והתפוררותה.
אנו עוסקים בדיני התורה ובחוקיה, שדורשים מאיתנו גם התחשבות באחר וגם הודיה על מה שניתן לנו, בהיותנו צאצאי מהגרים. אנו שואפים ליצירת שינוי תפיסתי ותודעתי בקרב הלומדים ביחס ספר הספרים, תפקידו ותרומתו לעיצוב תרבות יהודית וישראלית, לצד מוסר וערכים אוניברסליים.
"תפקידו של התנ"ך כ"מורה- הדרך הראשי בחינוכנו היהודי והאנושי, בעיצוב רצוננו המוסרי והחברתי, ביחסינו לאדם ולאנושות…אינני יודע בספרותינו או בספרות עם אחר אוצר תרבותי וחינוכי שישווה לתנ"ך"