ד"ר יהויקים פאפוריש, אף הוא ממייסדי התיכון.
פאפוריש נולד בשנת 1906 ועלה ארצה בשנת .1929 במשך מספר שנים לימד בבתי ספר בירושלים, לאחר מכן לימד בתיכון חדש ושימש כמנהלו במשך שבע שנים עד צאתו לפנסיה.
יותר מכול הוא נודע בתור "שם נרדף לגאוגרפיה," בין היתר בשל אהבתו לארץ ישראל והוצאה לאור של יותר מ30- ספרי לימוד וספרי עיון בגאוגרפיה של המזרח התיכון. "הוא היה פדנט גדול. חריף מאוד בהתנהגותו אבל ידען גדול. התלמידים די פחדו ממנו,“ מספר יואל זילברג.
בשנת 1967 הגיב פאפוריש בריאיון בעיתון להשוואות שערכה התקשורת בינו לבין הלה ולאופיו המשתנה של תיכון חדש: "אין אנו מגדל שן מבודד, אלא פונקציה של החברה," אמר פאפוריש. "שנות ה-60 אינן שנות ה-40". תלמידה בתיכון: "אני זוכרת שהוריי הגיעו לרשום אותי לבית הספר בשעה ארבע לפנות בוקר מכיוון שהיה תור גדול של נרשמים, והם רצו להבטיח שיקבלו אותי ללימודים.
"על אף ציוניי הגבוהים מאוד, הציון בחינוך גופני היה רק ,70 והיה חשש שהדבר יפגע בסיכויי להתקבל." שהם מספרת שגם בתקופת פאפוריש נשמרו יחסי הקרבה בין התלמידים למורים: "קראנו למורים בשמותיהם הפרטיים ולא קמנו כשהם נכנסו לכיתה. התנהגות כזו הייתה בהחלט אטרקציה בתל אביב."
עם מנהל כמו פאפוריש לא מפליא כי אהבת הארץ הוטמעה בתלמידים דרך הרגליים. "אחת לכמה חודשים יצאנו כל תלמידי השכבה ביום חמישי בצהריים לסייע לקיבוצים בגבול רצועת עזה בעבודה חקלאית במשך כל סוף השבוע" נזכרת שהם. "הטיולים השנתיים נמשכו ארבעה או חמישה ימים במשאיות, וכללו הליכה רבה ולינה בשטח."